הרב אביהוד בן יהודה

נוסח ברכת נר חנוכה

נר של חנוכה או נר חנוכה או נר שלחנוכה

בברכה הראשונה של הדלקת נרות חנוכה מצאנו שלש נוסחאות הנהוגות בפי העדות השונות, בדברינו אלו ננסה להתחקות אחרי המנהגים והטעמים השונים, ולמצוא את השורש והיסוד לכל שיטה.

א. "נר של חנוכה" – שתי מילים, כך מופיע הנוסח בגמרא בדפוסים המצויים אצלנו[1] במסכת (שבת כג, א): "להדליק נר של חנוכה" וכך הנוסח נהוג בפי רוב יוצאי אירופה. נוסח זה זהה לברכת הדלקת נר של שבת "להדליק נר של שבת".

ב. "נר חנוכה" – אצל רוב הראשונים בצטטם את דברי הגמרא, מושמטת המילה "של" ונוסחתם "להדליק נר חנוכה" וכן נוסחת הגר"א במעשה רב (ס' לא) וכך מופיעה הנוסחא בשולחן ערוך (תרע"ו סע' א) "להדליק נר חנוכה", וכתב בשו"ת הלכות קטנות (ס' ג) שזו הנוסחא הנכונה יותר. ובטעם הדבר כתב החיד"א בספר "מחזיק ברכה" (ס' תרעו): "בחנוכה אין שום מעשה לזכר הנס אלא הנרות בלבד. וזהו פירוש נר חנוכה, שחנוכה היא הנר. מה שאין כך בשבת הנוסח "להדליק נר של שבת" לאחר שיש הרבה מצוות מעשיות קידוש היום, סעודה, מלבושים נאים, והדלקת הנר היא אחת מן המצוות לכן יש לומר נר של שבת, השבת הנודעת בכמה עניינים וזה אחד מהם", עכת"ד.

טעם נוסף כתב כף החיים (תרעו, סק"ט): "נוסח הברכה ללא המילה "של" יש בה י"ג תיבות כנגד י"ג מידות של רחמים, כמו כן בברכה השניה "שעשה ניסים" יש י"ג תיבות וביחד הם כו' כנגד שם הוי"ה ברוך הוא".

עוד טעם כתב בספר חזון עובדיה (חנוכה עמ' קכו), על פי המשנה במידות (מ"ג): י"ג פרצות היו בו שפרצום מלכי יון, חזרו בית חשמונאי וגדרום וגזרו כנגדן י"ג השתחויות. לכן רמזו לכך במספר התיבות בברכה.

טעם ע"פ הסוד מובא בשם האר"י הקדוש ב"שער הכוונות" שיש רמז בראשי התיבות של סיומת הברכה – "לַהדליק נַר חַנוכה" רומזים לשם קדוש בראשי תיבות: נ-ח-ל, הרומזים למידת "נַוצר חַַסד לַאלפים" וכן ל"נֵפשי חַכתה לַה'". ע"פ נוסחא זו נוהגים עדות המזרח.

ג. "נר שלחנוכה" – נוסחא זו המחברת את המילים "של חנוכה" לתיבה אחת – "שלחנוכה" מופיעה ברמב"ם הלכות חנוכה (פ"ג ה"ד, מהד' פרקל). נוסחא זו מופיעה גם בספר "לקט יושר" שמעיד על רבו בעל תרומת הדשן, שהיה מברך – "להדליק נר שלחנוכה" במילה אחת. נוסחא זו הוזכרה לאחר מכן בשו"ת מהרש"ל (ס' פ"ה) נוסח הברכה "להדליק נר שלחנוכה" במילה אחת ולא "של חנוכה" שתי מילים. וכתב השל"ה הקדוש שהוא זכה וראה את הספר "ים של שלמה" ושם מבוארת הגירסא "שלחנוכה" במילה אחת ולא "של חנוכה" בשתי מילים. והטעם הוא דבשלמא נר של שבת שהוא נר לצורך שלום בית ולעצמו, רק מצוות שבת עליו ונקרא – של שבת, אבל הכא (נר חנוכה) הנר אינו כשאר נרות ואינו עשוי להאיר לעצמו (להנאתינו) אלא לפרסומי ניסא דחנוכה, משום הכי מברכינן נר "שלחנוכה" כלומר שאינו עשוי אלא לחנוכה ולא לזולתו. עכת"ד. (ודבריו מעין דברי החיד"א המובאים לעיל).

טעם נוסף הובא באחרונים – אפשר לומר שכך הייתה לשון התנאים לחבר את מילה "של" עם התיבה שאחריה וכך מופיע בנוסחאות המשניות הרבה, כמובא בנוסח המשנה "יד קויפמן" (כתב יד מן המאה 11 או 12 אשר נמצא באיטליה) לדוגמא (מסכת שבת פרק שני) – "שפופרת שלביצה"  וכן "אפילו היא שלחרס" ועוד דוגמאות רבות. אם כן, אפשר לומר שמנסחי הברכה כך היתה שפתם ולשונם. לפי כיון זה צריך לומר שגם בנר של שבת הנוסח צריך להיות "שלשבת" כתיבה אחת. ואין חילוק בנוסח הברכה בין נר שבת לנר חנוכה. ע"פ נוסחא זו נוהגים יוצאי עדת תימן לברך "שלחנוכה" כתיבה אחת.

סיכום:

מצאנו שלכל נוסח, ולכל עדה יש מקורות נאמנים ובלבד שנכוון ליבנו לאבינו שבשמים מתוך אחדות שלימה.

חנוכה שמח!

[1] דפוס וילנא, האלמנה והאחים ראם.