הרב יהושע וייסינגר
דיני פסח – בצל מגפת הקורונה
- ברכת האילנות – על אף הדין של ברכת האילנות ב'יומי ניסן'[1], בשל המצב כיום, יש לקיימה בזהירות וע"פ נהלי משרד הבריאות. מן הראוי לדחותה לאחר שתעבור המגיפה, או לקיימה מהבטה בעצים פורחים מחלון ביתו[2]. במקרה ויש חשש שלא יצליח לברך עד תום התקופה האפשרית או לחילופין אינו יכול לברך מחלון ביתו:
- אדם מבודד/חולה לא יצא בשום מצב מביתו לברך, אלא רק לאחר שיותר לו מבחינה בריאותית/מנהלתית.
- אדם בריא – יוכל לצאת מביתו (בקרבת הבית, עפ"י הנחיות משרד הבריאות), ולברך.
לא ניתן לברך ברכה זו דרך ראיה במצלמת אינטרנט.[3]
לא נהגו לברך על ענף קצוץ שהביאו לאדם לביתו.[4]
- מצות ממפעלים מפוקחים – אין חשש מרכישת מצות אלו.
מאפיות יד פרטיות – האופים במאפיות מצות-יד, יקפידו על נהלי משרד הבריאות בכל שלבי האפיה. במיוחד יש להקפיד – לאחר יציאת המצות מהתנור, על היגיינה מקסימלית, כפפות לידיים, כיסויי פנים וגוף וכד', בכדי לשמור על סטריליות המצות.
- טבלית כלים – כיום, שאסור לצאת מהבית, אדם יכול לסמוך על מכירה לגוי והשאלה חזרה. מכון צומת עושים את השירות דרך האתר שלהם.[5]
- הגעלת כלים – השנה כדאי לצמצם למינימום את הצורך בהגעלת כלים. במקרי הצורך, ניתן להגעיל כלים בבית. בשל מורכבות הנושא, ראוי להיוועץ עם מורה הוראה איזה סוג הכשר הכלי צריך. באופן כללי – לצורך 'הגעלת כלי' או 'ליבון קל', בבית, ראה בהערה את האפשרויות[6].
- מכירת חמץ – מאחר שלא ניתן לבצע מכירת החמץ במפגש פנים אל פנים, ניתן וכדאי למכור חמץ באתר האינטרנט של הרבנות הראשית לישראל.[7]
אדם שהשאיר חמץ במקום עבודתו, ואינו יכול לחזור לשם בשל ההנחיות, יכללם במכירת חמץ. השנה, גם מי שבדרך-כלל אינו סומך על המכירה, בנוגע לחמץ גמור[8] – יכול לסמוך על המכירה.
- הנוהגים שלא לאכול מצות 'כשרות לפסח' בתקופה (חודש[9]/שבועיים[10]) שלפני חג פסח[11] – בשנה זו, אם יהיה דוחק ניתן לאכול מצות עד יום ערב פסח, ולא עד בכלל.[12]
- בדיקת חמץ – אדם הנמצא בבידוד/חולה, חובה עליו לנקות את ביתו מחמץ. כמו כן, עליו לדאוג שמקום עבודתו יהיה נקי מחמץ, אם ניתן להגיע לשם.[13]
בעת בדיקת חמץ בליל י"ד ניסן: את חדרו המבודד – יבדוק הוא; ביחס ליתר הבית – ימנה שליח שיבדוק – יקפיד שימנה אדם שאפשר לסמוך עליו שיבדוק (ערוה"ש תלז, ז[14]).
בעל הבית (המבודד/החולה) יברך 'על בדיקת חמץ', והשליח ישמע את ברכתו מעבר לדלת ויבדוק את יתר הבית.
- שריפת חמץ – יש לדאוג לסיים את רוב המוחלט של החמץ עד ערב פסח[15]; יפורר את החמץ שנשאר וישפוך עליו אקונומיקה או יזרקנו לשירותים שבביתו, ובכך ישביתנו.
חולה או/ו מבודד לא יצאו מחדרם, אלא ישפכו על החמץ אקונומיקה/יזרקו לשירותים.
- תענית בכורות – נהגו הבכורות להתענות בער"פ[16]. למעשה רוב הבכורות משתתפים בסעודות סיום מסכת ונפטרים מהצום. אדם שהינו בבידוד/חולה, או אדם שנשאר בביתו בשל ההנחיות, יכול לשמוע את סיום המסכת דרך הטלפון הנייד (הגרש"ז אוירבעך), י"א שזה מתונה בכך שיביאו לו לטעום מסעודת הסיום (משנת יוסף), או לחילופין ניתן לסיים מסכת משנה עם ברטנורא וכד'. לחילופין ניתן לעשות סיום על מסכת תמיד (כ 2.5 דפי גמרא)[17]. ראה הערה פתרונות נוספים.[18]
- תפילת ליל חג – אדם המתפלל ביחידות בליל חג הפסח, נחלקו הפוסקים האם יאמרו הלל בברכה בתפילתו.[19] למעשה, לספרדים נראה שיאמר עם ברכה ואף האשכנזים יש להם על מי לסמוך לברך (מועדים וזמנים; הגר"ע יוסף).[20]
- ליל הסדר– השנה יש לערוך את ליל הסדר בצורה מצומצמת (מבחינת כמות המשתתפים), עפ"י נהלי משרד הבריאות.
אדם חולה או מבודד מחויב לערוך את הסדר כהלכתו (מצות, ארבע כוסות וכו'), על אף היותו לבד. מן הראוי שישב מאחרי דלת חדרו וישמע מרחוק, וייקח חלק בסדר המשפחתי. על כגון מקרה זה נאמרו דברי חכמים ביחס לארבעת הקושיות[21]: "ואם אין חכמה בבן, אביו מלמדו, אם אין לו בן, אשתו שואלתו, ואם לאו – הוא שואל את עצמו".
- יש לשקול פתרונות אפשריים המותרים הלכתית למצב בו אנשים מבוגרים, עריריים וחולים יהיו לבדם בליל הסדר השנה, לדבר זה השלכות רבות. יש להיוועץ בצורה פרטית עם רב מורה הוראה. (ניתן להציע לבן משפחה/בחור בריא, להכנס לבידוד מוחלט מרצון החל מערב ר"ח ניסן ועד לליל הסדר, ולאחר מכן להצטרף לאותו ערירי לליל הסדר, בכפוף לאישור משרד הבריאות).
[1] ברכות (מג, ב); שו"ע או"ח (רכה-ו); ומשנ"ב שם.
[2] ביחס לשאלה האם אפשר לברך ע"י משקפת, במקרה והעצים רחוקים, ראה בשו"ת בצל החכמה (חלק ב, סימן טז) שכתב שניתן לברך ברכות הראיה כשרואה 'באמצעות משקפת', ועיי' בספר דרך האתרים (סי' יג) שהביא תשובת הגר"א מווילנא בנושא.
[3] אי אפשר לברך על שידור ישיר דרך מצלמת אינטרנט וכד', שזה מוגדר כידיעה ולא ראיה. ראה שבט הלוי (ו, נג) אם אדם טעה וברך על סמך ידיעה ולא ראיה, עיי"ש. עיי' בספר מעשה חמד (עמוד רסט), וכן בספר פרח מטה אהרן (עמוד נ(. ועיי' בדברי הריטב"א (ברכות מג, ב) שמברכים על ההתפעלות, ודוק.
[4] על אף שהמהרש"ם בספרו דעת תורה (סימן רכו) כתב שיכול לברך על ענף, העיר עליו בספר חזון עובדיה (עמוד י) שבגמרא איתא 'האי מאן דנפיק' היינו יוצא. לכאורה על זה יכול לענות המהרש"ם שהגמרא דיברה בהווה ולפי המציאות, שהרי מי שרואה מחלון ביתו אילנות בוודאי יכול לברך. אולם פשוט שעיקר הערת הגר"ע יוסף הוא שמכיון שמברכים 'להנות בהם בני אדם' הרי ענף של עץ אין אפשרות שיצא ממנה פירות מצד עצמה, עיין בשו"ת להורות נתן (ח"ה, סי' יא).
אומנם, אם ברך על הענפים, עפ"י שבט הלוי הנ"ל, לא יחזור ויברך שוב, עיי"ש.
[5] ראה עוד מאמר 'שימוש בכלים ללא טבילה בשעת הדחק' (כלי חשמל, ואורח), הרב יהושע בן-מאיר, תחומין, כרך לז.
[6] ישנן הכשרות שאפשר לעשות בקלות בתנור האפייה בבית, ובכלל זה: סירים ממתכת או פיירקס שאין בהם חלקים מעץ/פלסטיק [וכן לאחר פירוק החלקים הללו]. זהו הפיתרון היחיד למכסי סירים העשויים פיירקס ויש להם טבעת מתכת מסביב. כמו כן ניתן להכשיר בדרך זו בקלות סכו"ם ממתכת, קולפנים, צלחות וכוסות העשויים דורלקס, וכל כלי אחר שאין בו חלקי עץ או פלסטיק.
יש להניח את כל הכלים הללו בתוך אחד התאים של התנור כאשר הוא נקי [אין צורך להכשיר אותו לפסח לפני כן] והכלים נקיים [לא חייבים ניקיון יסודי, ודי בכך שלא יהיה לכלוך בולט]. מפעילים את התנור על החום המכסימלי, בודקים שנורת הביקורת כבתה, וממתינים עוד כחמש דקות. לאחר פעולה זו, כל הכלים שבפנים כשרים לפסח למהדרין.
הגעלה ביתית: ידיות של סירים העשויות מחומר פלסטי, כלי פלסטיק או כלים שיש בהם חלקי פלסטיק – מכשירים באמצעות הגעלה ביתית. קודם-כל ממתינים 24 שעות לאחר השימוש האחרון ומנקים היטב [בדגש על סדקים ונקודות חיבור]. לא ניתן להגעיל כלים שאינם נקיים לחלוטין [יש לשים לב ללכלוך שנותר בין השיניים של המזלג וכדו'. לכלוך עקשן מורידים באמצעות השריה של לילה באקונומיקה מרוכזת]. לאחר מכן מרתיחים מים בסיר גדול שלא השתמשו בו ב-24 השעות האחרונות [הסיר עצמו לא חייב להיות כשר לפסח, אבל עליו להיות נקי לגמרי, וי"א שעדיף להכשירו קודם ע"י הרתחת מים בו, עד קצהו], וכאשר המים מעלים רתיחה, מכניסים את הכלים למשך כמה שניות, מוציאים ומכניסים לכלי מלא במים קרים.
[7] עיי' בספר יסודי ישורון (ח"ו, עמוד רצט); שו"ת ישכיל עבדי (ח"ו או"ח, יז), ובספר נפש חיה (או"ח, תמג א); שו"ת רבבות אפרים (או"ח, תרצג אות א); שו"ת תפארת צבי (ח"ב, כד).
מינוי שליח אינו צריך מעשה קנין, ראה בבא קמא (קד, ב); וכך פסק בשו"ע (חו"מ קפב, א) – כל זה בנוגע למינוי בדיבור. אולם בכתיבה המצב טוב יותר, ראה מהרשד"ם (חו"מ, סי' קמו). כמו כן, אין צורך שמינוי השליחות יהיה בנוכחות השליח, ראה שו"ת היכל יצחק (אה"ע ב, נה); שו"ת צמח צדק (לובאוויטש, אה"ע, רעז).
[8] ראה ספר בדיקת חמץ וביעורו (ח, ט); ראה פירוט השיטות בפסקי תשובות סי' תמח ס"ק י.
[9] ספר שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב, קצ).
[10] משנה ברורה תע"א ס"ק יב.
[11] מקור המנהג מבוסס על הירושלמי (ר"פ, ערבי פסחים), ונפסק ברמ"א (תעא, סעי' ב). אולם כאשר יש טורח, מחסור או קושי באי-אכילת מצה, כתב האגרות משה (ח"א או"ח, קנה) שמנהג זה אינו מדינא ומיועד רק ליחידים המחמירים על עצמם. וממילא בשע"ד כזה ניתן לאכול מצה כשרה עד ערב פסח.
[12] רמ"א (שם); משנ"ב שם, ס"ק יא-יב; שו"ת יחוה דעת (ח"ו, כז).
[13] מבודדים/חולים הנמצאים במלונות יעודיים – מחויבים אף הם בבדיקה, ביחס לפרטי הדין – עיין סי' תלז – המשכיר בית לחברו.
[14] ראה ערוך השלחן שם שכתב שנשים בזמנינו בודקות ומנקות טוב יותר מאנשים, עיי"ש במאירי (פסחים ד, ב ד"ה ובתלמוד המערב); עיין משנ"ב (שו"ע תלז, ד); שו"ת משיב דבר (ח"ב, סא) שכתב: "מנהג הנשים שלא להשתמש בפסח בקדירות שמבשלים בהם ביצים… וכן מחמירות בקדירה שמבשלים תפוחי אדמה עם הקרום העליון… ולחומרת הנשים אין קץ"; וע"ע תשובות והנהגות (ח"ב סי' ריד).
[15] יסוד הסוגיא בפסחים (כז, ב), לרוב הראשונים הלכה כחכמים שהשבתתו בכל דרך. וכן נפסק בשו"ע (או"ח, תמה, א). ויש פוסקים כרבי יהודה, וכך כתבו תוס' וסמ"ק עיי"ש. עוד מוסיפים הב"ח והגר"א, שגם לחכמים לכתחילה מצווה לשרוף, אלא שלחכמים אפשר לקיים את מצוות ההשבתה גם בדרכים אחרות, ועיי"ש ברמ"א. ויש אחרונים שכתבו שלדעת חכמים אפשר לכתחילה לבער את החמץ בכל הדרכים. וע"ע בשו"ע הרב (תמה, ד), משנ"ב (שם, ס"ק א), כף החיים (שם, ס"ק ג).
[16] בית יוסף סימן ת"ע (ד"ה גרסינן).
[17] מפי מרן ראש הישיבה הגר"א שפירא זצ"ל. נאמר לרב ינון ויסמן.
[18] בספר מעדני שלמה (עמוד ב) הביא מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שהתיר בשעת הדחק לבכור שאירע לו אונס ואין באפשרותו לבוא לבית הכנסת ולשמוע את סיום המסכת, לשמוע את הסיום דרך הטלפון (ראה הליכות שלמה פרק ח, א ועיי' הערה ב, במעשה שהיה שורה הגרשז"א זצ"ל לחייל שיכול לסיים מסכת אבות וכשישלימנה יפסיק תעניתו). ראה בשו"ת משנת יוסף (חלק ז, סימן פג) שהביא מספר יומא טבא לרבנן (פרק ו, סעיף יא) בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהשיב על שאלה זו 'יש להסתפק'. ראה בשו"ת משנת יוסף (חלק י, סימן פ) שחזר על דבריו שניתן לצאת ידי חובה בשעת הדחק אך הוסיף שיביאו לשומע בטלפון אוכל מהסיום. וראה בספר מועדי הגר"ח (עמוד יט). וראה שו"ת יביע אומר (ח"י, או"ח, סימן נה).
במקרי הצורך ניתן גם לסיים ספר אחר מהתנ"ך (אגרות משה חלק א סימן קנז) או חלק מהשו"ע עם נושא כלים (מתוך דברי האגרות משה שם ודברי הגר"א נבנצל בספר ירושלים במועדיה, בין המצרים, חלק שו"ת אות קמז).
[19] מועדים וזמנים ח"ז, קעט; והעיר עליו הרב זלמן שוב, שערי זבולון (או"ח ג, סי' עז); ועיי' אורחות חיים (ספינקא) תפז, סק"ו; רוח חיים תפז, ד.
[20] בהתבסס על החיד"א בברכי יוסף (סימן תפז סק"ח); יחו"ד (ה, לד); ראה אג"מ (או"ח ח"ב, צז).
[21] ראה שו"ע (או"ח, תעג, ז).