הרב מיכאל רוזנפלד

סופגניות ומתמטיקה

מבדק – האם אתה מתייוון?

יש לי סמארטפון:

1. כן, הכי חדיש, גאלקסי 13!
2. כן
3. לא, יש לי רק נוקיה מקשים ישן
4. מה זה בכלל?

אני מבלה בקניון:

1. לפחות פעמיים בשבוע
2. כמה פעמים בחודש
3. רק כדי להניח תפילין למבקרים האחרים
4. אף פעם!

יש לי פייסבוק:

1. כן ואני חי שם!
2. כן, לפני שבוע עדכנתי את הסטטוס.
3. ברור, אני שומע שם שיעורי תורה.
4. למי קראת פרצוף-ספר??

אני שומע שירים לועזיים:

1. הורדתי מלא לאייפון, ממש כיף!
2. רק מה שבאנגלית…
3. בטח, כאלה של אברהם פריד.
4. Never.

אני מקפיד ללבוש מותגים:

1. אני לא נוגע בחולצה פחות מפולו.
2. כן, אני רוצה להיות נחשב.
3. תשמע, רק חולצות מכופתרות, כאלו של מרקס אנד ספנסר…
4. מה שסבתא קנתה לי – זה הכי מותג בשבילי.

יותר חשוב לי להצליח במבחן במתמטיקה מאשר בגמרא:

1. מה זה גמרא?
2. תראה, בעיקרון… הבגרות זה מה שמשפיע בחיים…
3. אם אני לא אצליח במתמטיקה, איך אני אפרנס את הבית כשאשתי תלמד במדרשה?
4. מה זה מתמטיקה?

ליד מי תעדיף לשבת באוטובוס?

1. ליד בחורה חילוניה.
2. ליד בחור חילוני.
3. כנ"ל, שיניח איתי תפילין, יבוא לשבת…
4. ליד בחור חרדי.

בעקבות תשובותיך על השאלון, להלן תוצאות אבחון:

……

בעצם, למה שאני אקבע את תוצאות האבחון?

בואו ננסה לעשות את זה ביחד. מסתבר שתוך כדי קריאת השאלות עלו לכם בראש אופציות שמעידות על התייוונות – תרבות המערב. למשל, אני חי בפייסבוק, אני הולך לקניון פעמיים בשבוע, מעדיף מתמטיקה על פני גמרא ועוד. חלק אולי אבחנו את עצמם בחשש מה כמתייוונים. (אופס, אם הייתי חי פעם, לא הייתי זוכה לאכול סופגניות…).

חבר'ה אחרים, כנראה, יכולים לזקוף את ראשם בגאווה. כן, כן, אם אתה אף פעם לא הולך לקניון, לא יודע מה זה גלקסי ומכיר רק את אברהם פריד כנראה שאתה שייך למכבים הצדיקים.

אבל, אם נחשוב שוב לעומק, נראה שהאבחונים הללו אינם מדיוקים בכלל. הרי למעשה, כולנו משלבים: משתמשים במכוניות ולוקחים תרופות שמבוססות על מחקר בגישה יוונית. אז מה, האם כולנו דור של מתייוונים? האם המכבים היו נלחמים בנו?

טוב, לא בדיוק. אני מקווה…

אכן, כולנו תלמידי הראי"ה קוק, וכולנו למדנו שהשילוב בין הקודש והחול הוא חיובי בהחלט. כדי להעצים וללמוד היטב את הקודש, עלינו להשתמש במיטב הטכנולוגיה והמדע המודרניים. "יפיפיותו של יפת באוהלי שם", הצד החיצוני והקוסמטי הוא של יפת, ואילו המהות היא של שם. לשם כך אנחנו לומדים מתמטיקה, משתמשים במחשב, ועוד.

אז לא, אנחנו לא מתייוונים! משתמשים בטכנולוגיה, אבל בגבולות הנכונים…

הבעיה שהשילוב לא נעצר שם. תכל'ס, אנחנו גם עוקבים בהתמדה מרשימה אחרי הסדרות החדשות בטלוויזיה, קונים את האיפון מהדגם האחרון… ואולי זה כבר כן התייוונות.

ביננו, זה לא סוד שישנה התרופפות גדלה והולכת בציבור שלנו בשמירת מצוות. לפעמים אנחנו מעגלים פינות במודע ולפעמים אנחנו עובדים על עצמינו שזה לשמה (עיין ערך תשובות 3).

אז למה זה קורה לנו?

התשובה פשוטה, בגלל שלראות סרטונים ב_________ (תשלימו מה שבא לכם) זה ממש כיף, וללמוד גמרא זה, (מה לעשות) רק חשוב. באופן טבעי הכיף גובר על החשוב וכל השילוב הנפלא והמעצים החרוט על דגלנו פשוט הולך לפח. כלומר, במקום שאיפון ישמש אותנו למטרות שלנו, טובי המוחות בעולם עובדים על זה שאני אבזבז בעזרתו כמה שיותר זמן וכסף.

אנחנו בבעיה. נכון? אנחנו רוצים להשתמש בחכמת יוון, אבל כך שהיא תשרת אותנו ולא אנחנו אותה… מסתבר שלהיות מכבים זה לא כזה פשוט כמו שחשבנו.

אז קודם כל, מפסיקים לעבוד על עצמנו בעיניים. לא כל שימוש בפייסבוק\אינסטוש\וואצאפ וכו' הוא שילוב מבורך בין קודש לחול. לא כל מה שבא לי הוא מצוה מדאורייתא.

אז מה כן? האם לקחת את עצמי כל כמה ימים לשיחת 'דרכנו לאן'.

מה המטרה שלי היום?

האם זה שישבתי שלוש שעות בוואצאפ שירת את המטרה הזו?

ואם זה לא, אז מה כן? אולי להוריד מינון של וואצאפ? להוסיף משהו אחר ליום שלי?

אם כל הזמן רק נזרום, זה יהיה כנראה כלפי מטה. בשורה התחתונה, מי שרוצה השנה סופגניות, צריך, כמו השמן דווקא, להקפיד ולצוף למעלה. נקודה למחשבה.

בהצלחה לכולנו!