הרב אחיה פנחסי

"נקודה טובה ועוד נקודה טובה…"

בניה פנימית חיובית והתמודדות עם הרע

שנות ההתבגרות הן שנים מיוחדות מאוד ומשמעותיות בחיינו. שנים מלאות בכוחות גדולים שמתפרצים החולצה, חברויות אמיתיות וחזקות שמתחילות ונקשרות, תחילת עיצוב החיים בדרך המתאימה לנו.

חלק משלב ההתבגרות הוא שכלול יכולת הבחירה שלנו. בעזרתה, נוכל להוביל את חיינו למקום המתאים לנו, לבחור נכון את הבחירות המאוד משמעותיות שמגיעות בשנים שלאחר ההתבגרות ולעצב את חיינו. מתוך העצמאות ויכולת הבחירה, כאשר אני בוחר ורוצה להגיע למשהו מסויים, אני לאט לאט לומד לקחת אחריות, להתאמץ בכדי להשיג אותו. כמו"כ אנחנו לומדים להתמודד עם דברים שלא הולכים לנו חלק, עם כשלונות או קשיים.

המבחן הגדול קורה כאשר אנחנו נפגשים בקושי משמעותי ובחוסר הצלחה מאכזב, איך אנו מתמודדים עם זה? מה ולאן פנינו מועדות.

פעמים רבות בגיל ההתבגרות ואף בהמשך חיינו, אנחנו מנסים להבין את הסיבה לאי הצלחתנו, למה נכשלנו? לרוב, המסקנה הטבעית וההגיונית אליה אנו מגיעים, היא חוסר יכולת מסויימת, אין לי את הכישורים הנדרשים. לדוג', קשה לי עם חברים כי אני לא מספיק מצחיק או מכיוון שאני משעמם, ולפעמים כי אני שונה, ולא נראה כמו כל האחרים. כך גם בהתמודדויות עם היצרים, שהמלחמה איתם מתחילה בתקופה הזו, כאשר אנו לא מצליחים להתמודד איתם כמו שבאמת אנחנו רוצים, מתעורר לו כעס עצמי, ואנחנו חושבים שכנראה אנחנו לא מספיק חזקים או לא מספיק נקיים. המשותף לכל אלה הוא שבשורה התחתונה אנחנו יוצאים בתחושה שמשהו אצלנו לא בסדר.

דרך זו, של הסברים שליליים באה כדי למקד אותנו במה אנחנו כן צריכים לעבוד על מנת להשתפר, או כדי לספק לעצמינו הסבר מקומי וחיצוני על מנת להרגיע את עצמנו. להאמין שאולי עכשיו לא בסדר אבל בהמשך כן יהיה.. דרך זו ראויה להערכה על המסירות למטרה שמתגלה בה ועל הרצון הגדול לשנות ולשפר אך זוהי דרך מייסרת שתוצאות טובות אין בה. שהרי כאשר אני חושב על עצמי דברים רעים, כוחותיי נחלשים. אין בכך כל ספק! אני אולי רוצה להתקדם אבל יורה לעצמי ברגל כאשר אני מחליש את ההערכה העצמית שלי, ואת האמונה שלי בכוחותיי. זו דרך קצרה שהיא ארוכה.

הראי"ה קוק בגישתו הכללית לבניית האדם ועבודת המידות מצדד בדרך של ההתמקדות בטוב ובחיובי כהדרכה נכונה להתעלות ועבודה פנימית, ולא בדרך המלחמה בשלילי! זוהי גישתו באופן כללי, התמקדות בטוב ולא ברע.

אבקש לבחון ולהמליץ על שני דרכי עבודה מעשיות, בגישה החיובית, שניתן וכדאי ליישמם בחיינו:

דרך אחת היא כללית (לאו דווקא כאשר אני מתמודד מול התמודדות נקודתית). בדרך זו ההמלצה היא להדגיש את החיובי שבנו, כל יום מסתכלים על הצדדים החזקים שבנו, על כשרונותינו ועל המעלות. על פניו, זה נשמע פשוט ואולי גם לא יעיל, איך 'ללטף' עצמי יעזור להתפתחות ועבודת ה' אמיתית? יש שיאמרו שזה נראה לא אמיתי, אנחנו באים "לעבוד" על עצמנו, ולא לראות את האמת שצריך להתמודד איתה.

אולם, בעומק העניין, האמת הפנימית היא ש"גדולה מידה טובה ממידה פורעות לפחות פי חמש מאות" (בבא בתרא ז). יש דברים שאנחנו לא מצליחים ולא עושים טוב, אבל יש גם דברים טובים, והם לא מועטים. ואם אנחנו רוצים להיות אמיתיים עם עצמנו, חייבים להיות מאוזנים. את חוסר ההצלחה אנחנו נפגוש באופן טבעי כאשר ניתקל בקשיים ובהתמודדות. ומאידך את הטוב צריך לבחור להעצים, ולהעלות אותו למודעות. ננסה לאזן, ונבחר להעלות ולהדגיש את הטוב. ככל שנתמקד בטוב שיש בנו, ביכולות שהקב"ה נתן בנו ונתמיד בכך באופן יומיומי, נתחיל לסמוך על עצמינו יותר ויותר ונוכל להתמודד באמת.

איך נדע במה אנחנו טובים?

כדאי להקדיש לכך מחשבה פנימית. לחשוב על הדברים שאני עושה טוב ומצליח בהם. לחילופין, אפשר לשאול חבר קרוב: "מה אתה אומר, במה אני טוב?". תופתעו לשמוע דברים מדהימים שאנשים חושבים עליכם, ואתם כלל לא יודעים.

דרך נוספת ומעניינת היא לחשוב על החלטה שהחלטתי שאני גאה בה או התמודדות שהתמודדתי איתה בהצלחה. נשאל את עצמינו בפירוש איזה דברים טובים יש בי שמתגלים כאן ונחפש איזה כוחות השתמשתי בהם כדי להתמודד. כאשר נתבונן שם נראה המון כוחות ויכולות שלנו שקיימים ומתחבאים שם.

הדרך השניה להתמקדות בטוב היא כאשר אנו מתמודדים עם קושי ספציפי. ידועים דברי רש"י על הפסוק בבריאת העולם: "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". "טוב – זהו יצר הטוב. טוב מאוד – זהו יצר הרע". לכאורה, מדוע יצר הרע הוא טוב מאוד?

אלא שבשורש הדברים, באמת הפנימית, אין דבר כזה יצר רע. יצר הוא מלשון יצירה. אלו הכוחות שקיימים בנו שבעזרתם אנחנו חיים, יוצרים ובונים את העולם. יצר הרע זה בעצם הכוח הגולמי שקיים בכל אחד מאיתנו והשארתו בוסרי וגלמי ללא ליטוש ופיתוח. כאשר הכוח הוא פרא, יוצאים ממנו דברים לא ראויים. דוג' המוכרת לכולנו היא תאוות האכילה. יסודה טוב מאוד – שמירה על הגוף ובריאות. אך אם לא נכוון אותה נכון ונלמד להשתמש בה בצורה הנכונה, נישאר עם כוח פראי לא מנווט נכון, כמו ילד קטן שרוצה לאכול מה שטעים לו ללא כל הגבלה.

כך גם בכל התמודדות אחרת. אם נתבונן בה פנימה נראה שאין שם באמת יצר רע, אלא כוח חיובי וטוב שעדיין לא למדנו להשתמש בו בדרך הכי מאוזנת וטובה.

אז למה זה טוב מאוד? בדרך כלל הכוחות שאנחנו מתייחסים אליהם כחיוביים אנחנו שומרים עליהם בעדינות ובאדיקות. ואילו הכוחות שנראים לנו כרעים, נראים כפראיים ועוצמתיים יותר. דווקא העוצמה הזאת שקיימת בכוחות הנראים רעים, אם נחבר אותה לטוב זה יהיה טוב מאוד.

בהצלחה לכולנו!

חופש טוב ומהנה!