ר' חדוי זנזורי

דברים קצרים מלב אל לב

תלמידי ישיבת הדרום היקרים והאהובים,

בימים אלו אנו יושבים בעל כורחנו מבודדים איש איש בביתו ומקווים לישועת ה'. אנו יכולים להבין טוב יותר מתמיד את ההרגשה של בני ישראל כשנצטוו להתכנס בבתיהם בזמן שנתנה רשות למשחית להשחית בארץ מצרים, בליל מכת בכורות. ברור היה אז שרק האמונה בה' ובריתו עימנו, הבאה לידי ביטוי בנתינת הדם של קרבן הפסח על המשקוף ומזוזות הפתח, תוכל להצילנו.

הבחירה של כל משפחה ומשפחה ללכת אחרי ה' ובריתו ועדותיו 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו' והיא העומדת לנו בכל דור ודור ומצילה אותנו. גם היום, בחוץ ישנה מגיפה ובפנים, בבית יד ה' שמצילה אותנו דור אחרי דור. חשוב שנרבה בתשובה, צדקה ותפילה ונקבע עיתים לתורה בסדרים קבועים יום ויום (לימוד הלכה, דף יומי, משנה, שניים מקרא ואחד תרגום, אמונה). ואז מובטחים אנו שנראה בישועת ה' אנחנו וכל בית ישראל.

ברצוני לשתף אתכם בשיר שכתבתי, המחבר את גדולת יציאת מצרים אז עם תקוותינו העתידית לגאולה השלימה, השיר נכתב לעורר את הלבבות לרעיון הקמת הסנהדרין ותחיית המשפט העברי במדינת ישראל במהרה בימינו.

מֶיְצָּרִים לוֹחֲצִים מֵרָרוּנִי אוֹיְבָי,
הִתְחַכְּמוּ כְּנֶגְדִּי, פֶּן יִפְרָץ פִּרְצִי.
וָאֶצְעַק בֶּעֳניִּי לֶאֱלוֹקֵי אֲבוֹתַי,
וָיִשְׁמַע וָיִזְכּוֹר, בְּרִיתוֹ עִמִּי.

וּבְיָד חֲזָקָה שִׁבַּר עוֹל נוֹגְשַׂי,
עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, חִישׁ נְשָׂאַנִי.
יוֹנָתִי תַּמָּתִי, בּוֹאִי סִינַי,
לִסְגֻלַּת עוֹלָם לְקָחַנִי.

וְחֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים בַּל יַדְּעוּם סוֹבְבַי,
לִמְּדַנִי וָאֵצְרֶם, עַל לוּחוֹת לִבִּי.
וּבָהֶם אֶהֱגֶה, לֹא יִרְפּוּ יָדָי,
אַף בְּגָלוּתִי הֵמָּה שִׁעָשוּנִי.

וְקָוֹוה אֲקַוֶּה בְּעִתּוֹת נְדוּדַי,
שֶׁיָּשׁוּב בְּחַסְדּוֹ וְיִקְבָּץ נִדְחִי.
אָז בְּתוֹרָתוֹ, יְנִיבוּן שִׂפְתוֹתַי,
מִצִּיּוֹן יִשָּׁמַע, קוֹל-רִנָּתִי.

וּלְצַד בֵּית קָדְשִׁי, יֵשְׁבוּ זְקֶנָי,
וְיוֹרוּ מִשְׁפָּטַי, וְחוּקֵּי צִדְקִי.
כִּי חֻקּוֹת נָכְרִיִּים, גָּעֲלוּ כִּלְיוֹתַי,
רַק לְךָ, אֱלוֹהָי, צָמְאָה נַפְשִׁי!

שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח.