הרב אחיה פנחסי

"סיפור המסע" של עם ישראל מליל הסדר ועד שביעי של פסח

בסיפור יציאת מצרים אנחנו נתקלים פעמיים ב'שקרים' לכאורה, הונאה כביכול שהקב"ה מצווה את משה ואת עם ישראל.

הפעם הראשונה הוא כאשר משה ניגש אל פרעה ומבקש ממנו לשחרר את עם ישראל ללכת למדבר לעבוד את ה' שלושה ימים במדבר ולחזור… שהרי ברור לכל שאין לו שום כוונה אמיתית לכך, ובאמת משה וישראל רוצים לצאת ממצרים לתמיד. וכך כתוב בפסוק (ה, ג):

נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ–פֶּן-יִפְגָּעֵנוּ, בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.

וזאת עפ"י הוראת ה' למשה בסנה (שמות ג, יח):

וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹקי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקינוּ.

אונאה השניה, כאשר הקב"ה מצווה את עם ישראל לשאול מהמצרים כלי כסף וזהב בכדי לקיים "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". גם כאן ברור שאין שום כוונה להחזיר את הכלים למצרים ובכל זאת אנחנו 'משאילים' מהם את הכלים, כביכול על מנת להחזיר להם. וכך מופיע בפסוק (שמות י"ב, לה-לו):

"ובני ישראל עשו כדבר משה, וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת. וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים".

וגם על מעשה זה נצטווה משה לפני כן (שמות י"א, ב):

"דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב".

השאלה מתבקשת מאליה, מדוע עם ישראל צריך לשקר? לכאורה היה יותר ראוי שיאמרו לפרעה בהם חפצים לצאת לארץ ישראל, ואף לבקש מהמצרים כלי כסף וזהב כראוי וכתמורה על עבודתם, ואף אפילו יקחו בכוח, ייתכן וזה עדיף על השקר!

הראשונים מתייחסים לשאלה זו ונאמרו כמה תשובות בעניין. במאמר קצר זה, ברצוני להתמקד בתשובתו של הר"ן כפי שכתב בדרשותיו (דרוש ה').

הר"ן מסביר שהקב"ה רצה לגרום לפרעה ולמצרים להבין שעם ישראל בורח, ולא אומר אמת. הקב"ה רצה שפרעה והמצרים יכעסו ויבאו לרדוף אחריהם ובכך יוכל להינקם מהם ולהטביע אותם בים סוף. זאת היתה המטרה מלכתחילה ולכן "עבדנו" עליהם.

עד כאן עסקנו בשאלה מול המצריים, איך ומה היחס להונאה מולם.

אני רוצה רגע להתמקד בנקודת המבט של עם בני ישראל, שכעת יוצא ממצרים. עם ישראל יודע שהקב"ה רוצה להביא אותם לארץ ישראל כפי שהבטיח להם בתחילת פרשת וארא "והבאתי אותכם אל הארץ". ומאידך הוא רואה שהקב"ה אומר להם להשאיל כלים – כלומר על מנת להחזיר. כמו כן הוא אומר למצרים – אנחנו הולכים רק לשלושה ימים וחוזרים. ננסה להתבונן, מה חושב העם? האם הוא מבין את התהליך שקורא לנגד עיניו, אולי הוא חושב שבאמת הולכים וחוזרים?

נראה שבעומק הדברים, דברי הר"ן נכונים גם ביחס לעם ישראל. לכיסוי האמת היה גם ערך מצד עם ישראל.

מובא בשם הרב קרליבך (בספר לב שמים) ביאור נפלא לדברי המדרש. דברי המדרש על הפס' "וישב היום הים לאיתנו" – לתנאו הראשון, שהתנאי שהתנה הקב"ה עם ים סוף היה שאם הוא לא ייקרע למען עמ"י הוא לא ישוב לזרום! והכוונה היא: שים סוף מלמד את עם ישראל שיעור חשוב ביותר. בכדי לקיים את הייעוד שלך ואת מה שמוטל עליך לעשות, עליך ללמוד להשתנות ולוותר על מה שאתה רגיל לעשות למען הייעוד הזה! רק אם תהיה מוכן להשתנות ולוותר על עצמך למען הייעוד שלך, תוכל גם להגשים את עצמך!

אם נצעד בדרכו זו של ר' שלמה קרליבך  נוכל להבין את היסוד אותו הזכרנו. כדי שעם ישראל יצא ממצרים עם ישראל חייב להאמין שהוא יכול להשתנות. הוא חייב להאמין שהוא מסוגל להסיר מעליו את מ"ט שערי הטומאה ולהפוך להיות בן חורין, לעם ה'! כאשר עם ישראל נמצא במצרים, בתחתית השפל, הוא מסוגל להאמין שבעתיד הוא יזכה להתרומם למדרגה שכזאת. אבל זה לא מספיק, עם ישראל צריך להאמין שעכשיו הוא מתחיל את המסע הזה. רובו של העם לא האמין שהוא נמצא, כאן ועכשיו, בתהליך הגאולה, ונשאר במצרים במכת החושך.

עם ישראל לא מסוגל להאמין שהוא יכול להשתחרר מהטומאה שלו. ולכן הקב"ה לא אומר להם: אתם יוצאים עכשיו, תשאילו רק על מנת להחזיר, ובמחשבתם הם באמת חושבים שאולי נחזור. שיציאתם זו היא זמנית, שלושה ימים במדבר ויחזרו למצרים, למקומם ה'טבעי'. לזה מתכוון הר"ן, הכל היה מכוון כדי שנגיע לקריעת ים סוף. כדי ששם עם ישראל יקנה את האמון ביכולתו להשתנות, בסגולה שלו ובכוחותיו המיוחדים ובכך הוא יוכל באמת להשתחרר מכבלי השיעבוד של מצרים.

לא חסרות דוגמאות מהחיים שלנו שבהם אנחנו לא מאמינים שאנחנו מסוגלים לעשות את מה שאנחנו עומדים מולו. כל תלמיד בכיתה י' שרואה את החומר לבגרויות שמחכה לו לכיתה י"א לא מאמין שהוא יצליח ללמוד כל כך הרבה. כל חתן צעיר מתקשה להאמין שהוא מסוגל להיות הבעל שהוא חולם, האבא שהוא חושב שהוא צריך להיות.

ברוך ה', יש לנו את חג הפסח כדי שדבר ראשון נתחיל ללכת ולא נעצור! תוך כדי ההליכה נקבל את האמון בעצמינו ונראה את הכוחות שמתגלים בנו. אבל יותר מזה, אנחנו רוצים גם לנצל את ההתמודדות כדי להשתנות. כדי להצמיח בנו כוחות חדשים שמתגלים מתוך כל התמודדות שאנחנו נתקלים בה.

שבעז"ה נזכה לקבל את קדושת פסח, נזכה לצאת מהמיצרים שאנחנו מתמודדים איתם בצמיחה והתעלות של הכוחות שלנו ושנזכה להאמין ביכולותינו ובסגולה הפנימית העצומה שהקב"ה שם בנו.

חג פסח כשר ושמח!