הרב מיכאל אבן חן
המשמעות העמוקה של חג החנוכה – מה משמעות נס פך השמן
הדלקת נרות החנוכה נהפכו בעם ישראל לסמל לימי החנוכה, כך מעיון בהיסטוריה ובסיפורי המכבים. במאמר זה ננסה להבין מה עניינו של חג החנוכה, מהו עומק המסר והמשמעות לימים אלו, ומדוע מסמלים אותו דווקא ע"י הדלקת נרות.
עיון בסיפורי המכבים מעוררים קשיים שונים, נבחן את השאלות השונות וננסה להציג כמה כיווני חשיבה להבנת עומק ומהות החג.
המקור לענייני חנוכה, נמצא בגמרא במסכת שבת (כא, ב), שם נאמר:
"מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".
הגמרא מתארת את תקנת חכמים שתיקנו להדליק את נרות החנוכה זכר לנס, שהתרחש למכבים באותו הזמן, והוא נס פך השמן – כאשר הצליחו לטהר את בית המקדש, מצאו רק פך אחד של שמן והוא דלק בנס למשך שמונה ימים.
השאלה הראשונה שמתעוררת, היא ביחס לנס המלחמה. על פניו נס ניצחון המלחמה הינו ניצחון משמעותי הרבה יותר מנס פך השמן שנראה כשולי. דבר זה ניכר מהנוסח שאנו אומרים בעל הניסים: "רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים". וכמו שניתן לראות מעיון קצר בסיפורי המלחמות באותו הזמן[1]. ספר מגילת תענית מלאה בניסים ארעו לעם ישראל לאורך הדורות , כמו כן, אנו מכירים גדולי ישראל שהתרחשו להם ניסים, ובכל זאת אף אחד לא קובע זכר כלשהוא לאותם הניסים. אם כן, מדוע לא קבעו את חג החנוכה על הניצחון במלחמה?!
יתרה מזאת יש לשאול, עם ישראל היה מורגל בניסים בבית המקדש, כך למשל מעיד רבי חנינא במדרש (תנחומא תצוה ג):
אמר רבי חנינא סגן הכהנים: אני הייתי משמש בבית המקדש, ומעשה נסים היה במנורה.
משהיו מדליקין אותה מראש השנה, לא הייתה מתכבה עד שנה אחרת".
אז מה מיוחד בנר החנוכה שדלק (רק) שמונה ימים בבית המקדש?
שאלה אחרונה ומשמעותית גם היא, מתעוררת בעיון בספר המכבים. שם נראה שעיקר הנס היה דווקא סביב חנוכת המזבח[2], ועולה השאלה מדוע קבעו דווקא את ההדלקה כמצווה ש"מביאה ל"פירסומי ניסא"? וכך מופיע שם (ספר המכבים ד, נב-נז):
"ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'".
ויש לברר מדוע קבעו את הנס של שמונת ימים בגלל נס פך השמן ולא סביב חנוכת המזבח?
מכל השאלות הללו, נראה שיש משהו מיוחד ועמוק בנס פך השמן, ננסה להאיר את המשמעות של חג החנוכה מתוך הייחודיות של אותה הדלקת פך קטן וטהור של שמן. ננסה לענות על שאלות אלו מכמה זוויות שונות.
- אופן השמחה במקדש (שפת אמת):
השפת אמת מבאר ששמחת החנוכה הינה המשך לשמחת חג הסוכות ושמחת בית השואבה, וכך כותב (חנוכה תרמ"ד):
"נראה כי התחדשות השנה שבתשרי נמשך עד עתה ולכן מביא עוד ביכורים שעוד הזמן בכלל ראשית השנה. ולכן נקרא חנוכה שעתה נגמר החינוך והתחדשות של השנה. ואיתא בשמחת בית השואבה לא היתה חצר שאינה מאירה באור בית השואבה".
בשמחת בית השואבה נאמר שרשב"ג "היה מרקד בשמונה אבוקות של אור" (תוספתא, סוכה ד, ד) כהקבלה לשמונת ימי החנוכה. שממשיכים את שמחת בית השואבה נראה ששמחת בית השואבה וריבוי האור הינם ביטוי לצורת השמחה בביהמ"ק והשראת השכינה בעמ"י, כך גם בחנוכה הדלקת הנרות והשמחה סביב פך השמן מבטאים את השמחה בחנוכת המקדש וטיהורו מידי טומאת היוונים. על ידי הדלקת הנרות בחנוכה כיום וריבוי האור מיום ליום, אנחנו מבטאים את השמחה על הקדושה ששורה בעם ישראל.
- ניצחון הרוח (רבי צדוק הכהן מלובלין):
רבי צדוק הכהן מלובלין, מבאר (רסיסי לילה נז):
"דשמן רומז לחכמה בכמה מקומות… ובזה לא יכלו יונים ליגע לטמאו כי בחכמה הנובע מלבות בני ישראל בתורה שבעל פה".
מלחמת היוונים מול המכבים, לא הייתה מלחמה טריטוליאלית או סביב עניני כבוד וכד', אלא מלחמה סביב הרוח, סביב השאלה באיזו חכמה עם ישראל צריך לדבוק: בתורת הקב"ה או בחכמת היוונים רח"ל. רבי צדוק מבאר לנו, שהשמן מסמל את החכמה והתורה, ומציאת פך השמן והנס שנעשה בשמן, מבטאים את ניצחון הרוח, הם הוכיחו לעולם שתורת ה' היא האמת. אנחנו מדליקים בנר ובשמן, כדי להזכיר ולפרסם שמלחמתם של המכבים הייתה בשביל תורה שבעל פה.
- חזרת המלכות ולאומיות עצמאית
הביטוי "פך השמן", כמעט ולא מוזכר במקרא ובתלמוד. המקומות היחידים בהם ניתן למצוא ביטוי זה, נמצאים בהקשר של המלכת מלך בעם ישראל ומשיחתם בפך שמן, אצל שאול נאמר "ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו" (שמואל א, י, א); במשיחת יהוא נאמר "ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו" (מלכים ב, ט, ג).
אם כן, פך השמן הינו ביטוי מובהק לחזרת המלכות לעם ישראל, ואותו פך שמן קטן שהחשמונאים מצאו, היה כלי לצורך המלכת מלך, וחזרת המלכות לעם ישראל. חז"ל תיקנו את מצוות הדלקת הנרות, להזכיר לנו שעיקר הנס והניצחונות במלחמה היו לצורך חזרת המלכות לעם ישראל. וכפי שכותב הרמב"ם בתחילת הלכות חנוכה (ג, א): "וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני".
ניתן לסכם ולומר, נס פך השמן, שאנחנו מציינים על ידי מצוות הדלקת הנרות, הוא לא משהו שולי רק זכר לנס שהנרות דלקו שמונה ימים. אלא שההדלקה מאירה לנו על משמעויות נוספות ועמוקות סביב החג. לפי השפת אמת, בחנוכה אנחנו שמחים על כך שהקב"ה בחר בנו והשרה עלינו את שכינתו. רבי צדוק מזכיר לנו שעיקר מאבקם של החשמונאים היה מלחמת תרבות, והנרות מסמלים את ניצחון הרוח והתורה שבעל פה. ולבסוף ראינו שלאורך ההיסטוריה פך השמן הוא כלי שאיתו המליכו מלכים, וההדלקה מסמלת את חזרת המלכות בימי החשמונאים.
שנזכה לגאולה שלמה, להשראת השכינה בעם ישראל ולבניין בית המקדש בקרוב, אמן.
[1] מומלץ לקרוא את ספר המקבים ו"מגילת חנוכה" של ד"ר חגי בן ארצי, המתארים את קרבות המכבים ואת ניצחונותיהם הנסיים.
[2] יש לציין ששמו של החג משקף את הנקודה הזו בדיוק, דבר שמוכיח שזהו עיקרו של החג.