הרב אחיה פנחסי

אורות "קטנים"?

ידוע שהחשמונאים עם כל היותם צדיקים גדולים ושעל ידם נעשה לנו נס חנוכה – גם חטאו. יעקב אבינו בברכתו ליהודה אמר: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו…" ובכל זאת החשמונאים לקחו את המלוכה לעצמם למרות היותם כהנים ולא משבט יהודה.

והשאלה שעולה מאליה היא, מה טענו החשמונאים, האם הם לא ידעו שאסור להמליך מלך על ישראל שאינו משבט יהודה?

הרב קוק בעין איה (שבת כא, ב) מסביר שהחשמונאים ידעו בוודאות שהמלכות השלמה של עם ישראל היא מלכות של שבט יהודה. זוהי מלכות שמופיעה את הקודש בתוך סדרי המלוכה והמשטר. "ממלכת כהנים וגוי קדוש". אלא שהעם באותו דור מתוך הפגיעה של מלכות יוון בדעותיהם, לא היה מוכשר לכך וראה את הקודש והמלכות כשתי דברים שאינם מתחברים. המלכות נתפסה כמשהו שהוא חול. החשמונאים בעומק מחשבתם זיהו את הנקודה והבינו שאין מקום למלכות יהודה כרגע בעם ישראל. לכן, הקימו מלכות שהיא לא אידיאלית אבל זה היה המעט האפשרי באותו זמן.

ניתן ללמוד ממעשיהם של החשמונאים ערך עצום לימינו ולכל אחד מאתנו.

הרבה פעמים, מה שעוצר אותנו מלעשות ולהתקדם הוא ההכרה בערך האידיאלי והשלם של מה שאנחנו רוצים לעשות, השאיפה הגדולה. למשל, כאשר אנו מתחילים להתחזק ולהתחבר ללמוד תורה אנו רואים חברים שכבר מחוברים ומצליחים לקיים את התורה וללמודה בשמחה, וההרגשה שאני לא שם ושזה רחוק מאוד… ולפעמים דווקא הרצון הזה לאידיאל השלם עלול להביא לייאוש ולחוסר עשייה.

דווקא אז, צריך לדעת "לחטוא חטא" קטן. לוותר על השלמות באופן זמני ולפעול מהמניעים הקטנים יותר אבל העיקר לפעול ולעשות.

אחד החששות שעולים במצב כזה הוא שזה יגרום לנו לוותר על האידיאל הגדול הזה שכל כך חשוב לנו.

הרב צבי יהודה ב'לנתיבות ישראל' (חלק א, מאמר על הפרק) אומר על דור המקימים של מדינת ישראל שהיו רחוקים מאוד מהתורה ואפילו פעלו כנגד התורה – שהדבר שהניע אותם מבפנים לפעול זה לא פחות מהשאיפה לבניין בית המקדש! לכאורה מבחינה היסטורית זה נראה לא הגיוני?! אבל אם נדע להסתכל לעומק, נדע שבתוכנו עמוק נמצאת נקודה אידיאלית ועמוקה מאוד שהיא זאת שמניעה אותנו. כך גם את אותם מנהיגים שבנו את המדינה.

שורש האור של חנוכה זה להאמין שמה שמניע אותנו ונמצא בתוכנו זה נקודה אידיאלית וטהורה שבה אי אפשר לגעת ואותה אי אפשר לטמא.

כאשר אנו פועלים ועושים לשם שמים, גם אם זה נראה לנו מתוך מניעים קטנים, צריך לזכור ולדעת שזה בא מתוך האור הגדול של הנשמה שלנו שנמצא בתוכנו. גם אם המניע הגלוי הוא באמת לא שלם ולא יחזיק לדורות, נשתמש בו כי זה הדרך להתקדם קדימה. כמובן, תוך כדי נמשיך להתקדם, להתחבר יותר ולהעלות את המעשים והמניעים שלנו כמו נרות חנוכה שמוסיפים והולכים עד שנתמלא אור ועשייה אידיאלית ושלמה בגדלות ובעוצמה.

חנוכה שמח ומאיר!